הרב קוק

בפרק המבוא המיוחד שיצא לציון 120 שנה להוצאת 'הלוח לארץ ישראל' נעדר באורח פלא שמו של הרב קוק זצ"ל, אף שהיה דמות משפיעה ביותר על מייסד הלוח

פתיחה לשיעור א'; עמל התורה של הרב ומעלת עמל התורה; חשיבות ההתבוננות העמוקה במעלת ישראל; יראה ואמונה; מתוך אזכרת הראי"ה קוק בישיבת בית אל

חושבים שסדר הדברים הרגיל שיש מלחמה ויש שלום, אך באמת המצב האידיאלי הוא כילוי הרע ביחד עם מדרגת המקדש; מתוך אזכרת הראי"ה קוק בישיבת בית אל

הרב חרל"פ אומר שהרב חי תמיד את מקדשו הפנימי, וראה בראייה אחדותית את הכל כך אפילו אהבה למשפחה צריכה לבוא מתוך אהבת הכלל; מתוך אזכרת הראי"ה קוק בישיבת בית אל

לעומת מה שרגילים לחשוב כאילו היה הראי"ה מקובל על כלל החילוניים בגלל אהבת ישראל העצומה שלו, המציאות הייתה שונה. מיקום דברי ההספד, המשקל שלהם, ובמיוחד ההספד ב'דבר' מלמדים על המורכבות של היחס אליו מצד חוגי הפועלים אשר היו הגורם הדומיננטי ביותר ביישוב באותה עת

נטייתו הטבעית של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל לפנימיות התורה והנסתר, היא שהפכה אותו להיות דורש בחוזקה וללא הרף לשיבת ציון. דווקא מתוך הטלטלה של מלחמת חרבות ברזל, צומחת ועולה דרישה חדשה בבתי המדרש של דור הגאולה: לחבר את דבריו הנגלים אל פנימיותה של תורה

ייחודיותו של מרן הרב קוק הייתה הנהגתו את הדור על בסיס הבנה עמוקה ושורשית בפנימיות התורה

גודלה של תורתו ואישיותו, הערצת גדולי הדור, הגותו המקיפה הכוללת הכל, סבלותיו מן החולקים עליו, התנהלותו בעת מחלתו האחרונה והלוויתו

הקורס הדיגיטלי שילמד אותך להבין כל מילה בכתבי הרב קוק

שיעור סיום המאמר: הכלליות של התשוקה לקרבת אלוקים - בעולם, בעם ישראל ובתמצית של עם ישראל - בדמות דוד המלך.